חכם מאיר נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.לפנינו תביעתו של מאיר חכם (להלן – התובע) להכיר בפגיעה בכתף שמאל מיום 1.12.08 כפגיעה בעבודה.

2.התובע יליד 1934, עובד כנהג מונית מיניבוס, הגיש תביעה לפגיעה מיום 1.12.08 (בטעות נרשם 1.12.98) וכך תיאר את הפגיעה בטופס התביעה:

"אני נהג מונית מיניבוס. ביום התאונה העמסתי מזוודות של נוסעים כדי לנסוע לירושלים עם 10 נוסעים ופתאום כשהרמתי מזוודה גדולה הרגשתי כאב עז ביד שמאל בכתף ולא יכולתי להרים את היד יותר".

3.בהודעה שמסר התובע ביום 16.6.09 חזר התובע על פרטי הפגיעה והוסיף לגבי הטיפול הרפואי: ".... הלכתי הביתה, הכאבים המשיכו ופניתי לדר' לוקיץ פרנקלין. התקשרתי לפקידה וביקשתי לקבוע תור דחוף והתקבלתי לטיפול באותו יום. עד כמה שזכור לי הוא שלח אותי מיד לאסותא לעשות אולטרסאונד שאותו עשיתי ב- 2.12.08, למחרת באסותא עושים את הבדיקות האלה מייד."...

4.העידו בפנינו התובע ומר ציון חדד, מנהל תחנת המוניות.

מר חדד העיד בתצהירו כי ביום 1.2.08 עת העמיס התובע מזוודות נוסעים לתא המטען של המיניבוס שלו, הוא נפגע בכתב שמאל. התובע קרא לו במירס והודיע לו כי אינו מסוגל לעבוד וביקש כי יעביר את הנוסעים אשר ישבו במיניבוס למיניבוס אחר.

בחקירתו הנגדית חזר על גירסה זו.

מר חדד לא זכר מי היתה קבוצת התיירים ומי הנהג אשר החליף את התובע.

מר חדד הבהיר כי לתובע שני נהגים רמי או משה ומדובר באחד משניהם.

5.התובע בעדותו, חזר אף הוא על גרסתו בהודעה לחוקר.

אשר לטיפול הרפואי מבהיר התובע כי את ההפניה לאולטרסאונד קיבל בביקור מיום 1.12.08.

התובע מאשר כי גם לפני חודש דצמבר, ביקר אצל דר' לוקיץ בגלל כאבים ביד אך אז הוא קיבל זריקות וחזר לעבודה.

בביקורים אלה לא היה קרע שכן לו היה לו קרע לא יכול היה להמשיך לעבוד.

6.טענות התובע –

אגרסת התובע לא נסתרה.

גירסה זו זהה לגירסה אשר מסר בהודעה לחוקר המוסד.

ב.גירסת התובע נתמכה בעדותו של מר ציון חדד, שהינו עד נייטרלי, מנהל תחנת המוניות בה עבד התובע.

ג.אמנם התובע סבל בעבר מכאבי כתף אלא שהקרע בכתף נוצר אך ורק עקב האירוע התאונתי.

ד.חזקת הסיבתיות פועלת לטובת התובע.